פדריקו גארסיה לורקה

פדריקו גרסיה לורקה

ערך זה עוסק במשורר ספרדי. אם התכוונתם לעיר בספרד, ראו לורקה (עיר).

פדריקו גרסיה לורקה (בספרדית: Federico García Lorca;‏ 5 ביוני 1898 – 19 באוגוסט 1936) היה משורר ומחזאי ספרדי. זכור גם כצייר, פסנתרן, ומלחין. היה חבר יצוגי של דור ה-27 ונרצח בידי כיתת יורים של הפשיסטים בתחילת מלחמת האזרחים הספרדית, למרות שלא השתייך לאף מפלגה. מוכר כיום כאחד האמנים הגדולים של ספרד המודרנית והעולם כולו. לאחר רציחתו על ידי הפשיסטים נאסר להזכיר את שמו ולהתייחס ליצירתו במשך 40 שנה, עד למותו של הרודן פרנקו. כיום, קיבלה דמותו של לורקה, וכמובן יצירתו המופלאה, ממדים מיתיים כמעט, בספרד בפרט, אך גם בעולם כולו. גופתו ושייריו לא נמצאו עד היום ולא נודע מקום קבורתם.

לורקה התפרסם בזכות "רומנסרו צועני" (מדריד 1928), "שירת הקנטה חונדו" (מדריד 1931) ו"קינה על איגנסיו סנצ'ס מחיאס" (מדריד 1935). שירי הספרים הללו מתאפיינים באווירה קדורנית של מיתוס פרימיטיבי ופרטי, אפל, והם ניחנים במקצב נפלא. ספריו האחרים, "משורר בניו יורק" (פורסם ב-1940 וראה אור בעברית בשנת 1999 בתרגום רמי סערי ובהוצאת כרמל) ו"דיוואן התמרית" (ראה אור בניו יורק ב-1940, לאחר מותו של המשורר) מתאפיינים בסוראליזם ובכפל משמעות. בשנת 2002 התפרסם בהוצאת כרמל ובתרגום רמי סערי הספר "המשורר אומר את האמת", הכולל שש מתוך יצירותיו החשובות ביותר של לורקה, כולן פרי כתיבתו במהלך תשע שנות חייו האחרונות: "שירים בפרוזה", "ארץ וירח", "דיוואן התמרית", "שישה שירים גלגיים", "בכי על איגנאסיו סאנצ'ס מחיאס" ו"סונטות של האהבה החשוכה". קבצים אלה יוצרים תמונה ממצה, המשקפת את כתיבתו השירית הבוגרת של משורר אשר השכיל להתמודד באומץ עם מיניותו ההומוסקסואלית, עם החברה שבה חי ועם הפער העצום בין מאווייו לבין המציאות.

כיליד אנדלוסיה הושפע לורקה מתרבות הפלמנקו שבאזור. הוא נהג לאסוף שירי פלנקו עממים והביא כמה מהם יחד ב"אוסף של שירים פופולריים מוקדמים". לורקה אף הקליט את עצמו שר שירי פלמנקו על הפסנתר ב-1931. במשך השנים נוהגים אמני פלמנקו רבים כמו פאקו דה לוצ'יה, קאמארון דה לה איסלה ואנריקה מורנטה לבצע שירים של לורקה תוך באינטרפרטציה אישית שלהם.‏‏^[1]

ממחזותיו: "מריאנה פינדה" (חובר ב-1919–1920, הופק לראשונה ב-1920) - מחזה חברתי-רומנטי, "הסנדלרית המופלאה", מחזה בעל יסודות קומיים. הטרגדיות "חתונת הדמים" (חובר ב-1932, הופקה לראשונה במדריד 1933), "ירמה" (חובר והופק לראשונה ב-1934), "בית ברנרדה אלבה" (חובר ב-1936, הופק לראשונה ב-1945) עשירים בכוחות אפלים הקשורים עם היסודות אדמה, מוות, מים, ירח, פוריות. בשני הראשונים פיוט, אווירה פולחנית ובאחרון ביקורת חברתית ויסודות פרוזאיים. לורקה היה בעל חוש לחדשנות ולאפקטים בימתיים ומחזותיו התריסו נגד מוסכמות חברתיות. לורקה עצמו היה הומוסקסואל.

יצירות נוספות שלו הן "שושנה וסכין", "ככלות חמש שנים" (חובר ב-1931, הופק לראשונה ב-1945), "טרגיקומדיה של דון כריסטובל וסניוריטה רוסיטה" (שהועלה בישראל בשנות התשעים במסגרת "התיאטרון לילדים ולנוער" בשם "כריסטובל הנבל וסניוריטה רוסיטה"), "משחק הדואנדה ותורתו", "דוניה רוסיטה הרווקה" ו-"שפת הפרחים".

לורקה הלחין בעצמו כמה משיריו, ביניהם המחזור "שירים ספרדיים עתיקים", אותו הלחין עם פרננדו טורינה. לורקה התפרסם גם כליברל ומותו הטראגי תרם לפרסומו העולמי. מותו של לורקה נשאר נושא אסור לאזכור ודיון בספרד עד פטירתו של פרנקו ב-1975.

שירו של מיכה שטרית "מקצב של שחורים בקובה" - מהדיסק "סנטיאגו דה קובה" הינו של שיר של פדריקו לורקה אשר תורגם בידי רמי סערי. מחווה לאחר משיריו המהורהרים, "ירוק ירוק אהבתיך", עשה הסופר והמשורר פנחס שדה (תחת שם העט ש. פנחס), שכלל אותו בספרו "הגנב", בו מבצע אותו זמר יליד ספרד המגיע להופעות בישראל. לנארד כהן,שהכיר תמיד בהשפעתו, הלחין ועיבד את אחד משירי האהבה המרגשים ביותר שלו - "קח/י את הוואלס הזה".

[עריכה] כתבי לורקה בעברית

• ירמה, תרגם שמעון בוזגלו, אור-עם, 2008.
• בית ברנרדה אלבה, מחזה, תרגמה רבקה משולח, תל אביב: אור-עם 1989.
• 8 מחזות, תרגמה רנה ליטוין, חרגול תל אביב 2007.
• בית ברנרדה אלבה, מחזה, תרגמה עזה צבי, בית צבי, רמת גן, 1988.
• דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו, הללויה ארוטית בארבע תמונות ופרולוג, גרסה קאמרית / פדריקו גרסיה לורקה, תרגמה מספרדית והוסיפה הערות ואחרית דבר רנה ליטוין, ירושלים: כרמל, 1991.
• חלום וברונזה, מבחר שירים, ערכה ותרגמה רנה ליטווין, תל אביב: הקיבוץ המאוחד תשס"א-2001.
• חתונת דמים, טרגדיה בשלוש מערכות ושבע תמונות, פדריקו גרסיה לורקה, תירגמה מספרדית רנה ליטוין, תל אביב: עם עובד, תשמ"ח 1988.
• חתונת הדמים, מחזה, תרגם רפאל אליעז, תל אביב, 1970.
• טרגיקומדיה של דון כריסטובל וסניוריטה רוסיטה, תרגמה מספרדית והוסיפה מבואות לקוראים צעירים רנה ליטוין, ירושלים: כרמל 1989.
• ירמה, פואמה טראגית בשלוש מערכות ושש תמונות, תירגמה מספרדית ליטוין, עם עובד תל אביב 1986.
• ככלות חמש שנים , מחזה, אגדת הזמן בשלוש מערכות וחמש תמונות, 1391, מספרדית - רנה ליטוין, תל אביב: ספרית פועלים, 1981.
• מבחר שירים, שירת קנטו חונדו, קינה על איגנסיו סנצ'ז מחיאס, רומנסרו צועני, תרגם רפאל אליעז, ספרית פועלים מרחביה, 1970.
• המשורר אומר את האמת, תרגם מספרדית ומגלגית והוסיף מבוא והערות רמי סערי, ירושלים, כרמל 2002.
• משורר בניו יורק, תרגם מספרדית רמי סערי, מבוא והערות - חביר דה לה פוארטה ורמי סערי, כרמל ירושלים תשנ"ט 1999.
• משחק הדואנדה ותורתו, תרגמה מספרדית והוסיפה מבוא והערות רנה ליטוין, תל אביב, תשמ"ט-1989.
• הסנדלרית המופלאה , פארסה עזה בשתי מערכות ופרולוג, גרסת 1930, תירגמה מספרדית והוסיפה אחרית-דבר רנה ליטוין, עם עובד תל אביב תש"ן 1990. ‬
• שושנה וסכין , מבחר שירים, מספרדית - רפאל אליעז, הרישומים מעשי ידי המשורר, עקד, תל אביב, 1969.

סונֶטות האהבה החשוכה, בתוך "בריטון", שירים ותרגומי שירה, דורי מנור, אחוזת בית, 2005.

[עריכה] לקריאה נוספת

• רנה ליטוין, לורקה בעברית - או איך מתרגמים מנגינה?, נדפס ברב-קול, 1, תשנ"ט-1999.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ‏Alicia R. Mediavilla, Federico García Lorca in flamenco‏, esflamenco‏

‬

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פדריקו גארסיה לורקה

• משה סקאל, סונטות האהבה החשוכה, בבלוג "לא 'סקאל ספורט' ולא נעליים" - ארבעה שירים מאת פדריקו גרסיה לורקה, בתרגום דורי מנור
• על לורקה ומחזותיו, ואינפורמציה רבה ומהימנה על חייו, מתוך אוסף יצירותיו "8 מחזות" בתרגום רנה ליטוין, באתר "טקסט", כולל תמונה ראשונה מתוך מחזהו "הקהל"
• על לורקה באתר "הבמה"
• "הקינה", שתי פואמות פרי עיטו בתרגום עזרא סדן ושרה סתו באתר "קשתות"
• "מי רצח את לורקה?", nrg מעריב