|
|
תיבת כלים |
מאי 1968מאי 1968 (לעתים מאי 68') הוא כינוי לשביתה כללית שפרצה ברחבי צרפת במאי 1968. המהומות החלו בסדרה של שביתות סטודנטים שאירעו במספר אוניברסיטאות ותיכונים בפריז. לאחריהן התרחשו עימותים עם הנהלות האוניברסיטאות ועם המשטרה. הנסיונות של ממשלתו של שארל דה גול לדכא את המהומות עלו בתוהו, ורק הובילו לליבוי המאורעות. פעולות אלו הובילו לקרבות רחוב עם המשטרה ברובע הלטיני, ולבסוף לשביתה כללית של סטודנטים ושביתות בכל רחבי צרפת שכללו כ-10 מיליון עובדים צרפתים, שהם בערך שני-שלישים מכוח העבודה הצרפתי. המחאות היו חריפות מאוד, ולכן הביאו את דה-גול להקים מטה לפעולות הצבאיות שמטרתן הייתה להתמודד עם אי-השקט והתסיסה. לבסוף, הוא נאלץ לפזר את האספה הלאומית ולהכריז על בחירות פרלמנטריות חדשות ב-23 ביוני 1968. הממשלה הייתה קרובה לקריסה, ודה-גול נאלץ למצוא מקלט זמני בבסיס של חיל האוויר הגרמני. ואולם, המצב המהפכני משהו נמוג במהירות, בדיוק כפי שהגיח. העובדים חזרו לעבודותיהם, בעידודה של הקונפדרציה הכללית של העבודה (CGT), ארגון השייך לשמאל הפוליטי, ושל המפלגה הקומוניסטית הצרפתית (PCF). כשהבחירות נערכו לבסוף ביוני, מפלגתו של דה-גול יצאה חזקה אף יותר וזכתה לרוב מוחץ של הקולות. רוב המפגינים תמכו בגורמים מהשמאל, קומוניסטיים או אנרכיסטיים. רבים ראו באירועים כהזדמנות לנער את "המשטר הישן" בכמה בחינות חברתיות, כולל שיטות הלימוד, שחרור מיני ואהבה חופשית.
[עריכה] סיסמאות וגרפיטי
קשה לזהות את הזהות הפוליטית של הסטודנטים שהציתו את האירועים של מאי 1968, קל וחומר את זהותם הפוליטית של האלפים שהשתתפו בהפגנות. אולם, אחד מסימני ההיכר של התסיסה החברתית של מאי 1968, הוא כתובות הקיר הרבות שהתנוססו על קירות העיר. כתובות אלו מעידות על השפעה אנרכיסטית וסיטואציוניסטית, והתאפיינו במקוריות רבה ובחדות הלשון של השובתים. כמה מן הדוגמאות לסיסמאות אלו הן:
[עריכה] בספרות ובקולנוע"החולמים" [1], סרטו של ברנרדו ברטולוצ'י מ-2003, מתרחש כולו על רקע אירועי מאי 1968. [עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים |
||||||||
